הפעם הראשונה שבה גרופ נטל את סם ההזיה כמתנדב במחלקה הפסיכאטרית שבה עבד, עשתה עליו רושם כביר ושינתה את מסלול חייו והקריירה המקצועית שלו. היא הפכה אותו מפסיכולוג רגיל... ל'פסיכונאוט' – 'אסטרונאוט של החלל הפנימי' או בפשטות, מיסטיקן! אחרי החוויה המהממת הזאת, כבר לא הייתה שום דרך חזרה לתמימות הראשונית. לדידו, נפתרה התעלומה שטרדה אותו. השיטה הפסיכואנליטית לא מצליחה לרפא כהלכה את חולי הנפש מסיבה פשוטה, שכבר חשבנו עליה – היא לא באמת מבינה את... נפש האדם! רחוק מזה! גרוף מזכיר לנו איך התחוללה המהפכה בחייו בפתיחתו של כל ספר שכתב: "ההתנסות הראשונה שלי בל.ס.ד, שאני עומד לספר עליה, היתה ללא ספק החוויה החשובה והמשפיעה ביותר בחיי. למרות שזה נמשך רק כמה שעות – והחלק המשמעותי ביותר שלה רק כעשר דקות – היא שלחה אותי במסלול מקצועי שונה לחלוטין מזה שלמדתי והוכשרתי אליו. היא סימנה לי מסלול חדש, שאני עוקב אחריו בתשוקה רבה ובנחישות עד עצם היום הזה. היא גם עוררה אצלי תהליך של שינוי אישי עמוק והתעוררות רוחנית. היום, כמעט חמישים שנה לאחר מכן, אני מסתכל על החוויה הזאת כעל חניכה הדומה לזו שהוצעה למשתתפים בטקס מיסטריה עתיק." 347 עמ'


  • קטגוריה: החוויה האנושית לסוגיה

מחיר:98

500


קנה עכשיו!

תיאור

הצורך בקרתוגרפיה חדשה של הנפש


בילדותו סטניסלב גרוף רצה להיות... במאי של סרטי אנימציה. אחר כך, בצעירותו, הוא קרא ספר אחד של פרויד שהמם אותו במידה מספקת כדי להחליף כיוון בחיים. פרויד הילך עליו קסם, בשפה המדעית המדויקת שבה תיאר... את נבכי נפש האדם. דומה, הנה הופיע האיש שלדידו הנפש, אשר למרבית הבריות היא 'הצד האפל' של הירח, היא שקופה ככותנת לילה חושנית. הגאון הנדיר הזה מתחיל, תודה לאל, עידן חדש במין האנושי – עידן השפיות. אחרי שהתורה הפסיכואנליטית חצתה את ההתנגדות הקשה שבה נתקלה בראשית דרכה, היו כאלו שאימצו אותה... כתורה חדשה מסיני, שיכולה להתמודד בקלות עם כל תעלומה פסיכולוגית וזה כולל את השיגעון, הדת,האמנות, היצירתיות... והפשע.

דומה, פרויד חשף את ה'מנגנון' שמאחורי כל נוירוזה וכפה עליה לחדול ממשחק המחבואים המתעתע שלה. מאחורי כל חולי והתנהגות אי -רציאונלית או נפשעת עומד מנגנון הגנה, שעושה לאדם שירות דוב. הוא מנסה להציל אותו מכאב, אך מתוך שלומיאליות הופך את 'הפתרון' לבעיה קשה עוד יותר מהבעיה המקורית. בפעם הראשונה בהיסטוריה, נולדה התקווה שאפשר לרפא את חולי הנפש בלי צורך בכומר וידוי, מגרש שדים או... אלהים. איך? פשוט מאד, תן לבן אדם... לדבר על זה!

המדע, וזה כולל את הפסיכולוגיה החדשה, לא צריך את העל טבעי כדי להסביר לך את ההתנהגות האנושית. אין כאן שום מסתורין שאי אפשר לפענח בעזרת מעקב זהיר אחרי חלומות, פליטות פה ואסוציאציה חופשית. פסיכולוג הוא מעין מהנדס נפשות. פרויד הצליח להבין איך 'המכונה האנושית' עובדת. אם אתה מבין אותה כהלכה, תוכל גם לתקן אותה, לא כן? ובכן, אחרי ההתלהבות הראשונית מן השיטה הפרוידיאנית, גרוף החל לחוש אי נוחות, שרק הלכה וגברה. התורה הפסיכואנליטית מגלה כפילות מוזרה. מצד אחד, היא מסבירה לך היטב כל התנהגות ללא צורך להידרש להנחות מיותרות. פרויד השתמש ב'תער של אוקם' במומחיות של סייף סמוראי כדי לגלח מן הפסיכולוגיה כל... רוחניות שמעבר לטבע. כעת, אפשר להסביר יפה כל התנהגות. היינו מצפים, שמכאן ואילך, אפשר יהיה לרפא כל חולי באותה קלות שבה הגדרנו את תסמיניו. והנה, הפתעה לא נעימה: אתה יכול לבלות שבע שנים על ספת הפסיכולוג, לנבור בילדותך עד זוב דם, להיזכר בחלומותיך ובכל מקרה לילה שקרה לך, ובפעם המחרידה ההיא, שבה ראית את הוריך הערומים במיטה, ועדיין, להמשיך לסבול כמו משוגע... מן הנוירוזה שלך! 

איך ייתכן שקיים פער כה גדול בין ההבנה הוירטואוזית של השיטה הפסיכואנליטית בנבכי הנפש ליכולת הטיפולית השלומיאלית שלה? הפער הזה אינו מוכר לנו בשום תחום מדעי אחר. כאשר אתה מבין איך מנגנון כלשהו עובד, אתה אמור להיות מסוגל לתקן אותו ללא קושי מיוחד, אלא אם כן... אתה לא באמת מבין איך הוא עובד! האם החמצנו כאן משהו? 

גרוף ישב על המדוכה הזו לא מעט זמן עד שהתשובה שאליה ייחל הגיעה מכיוון לגמרי לא צפוי. הגורל הפגיש אותו עם תגלית חדשה בתחום הפרמקולוגיה... הל.ס.ד. הפעם הראשונה שבה גרופ נטל את סם ההזיה כמתנדב במחלקה הפסיכאטרית שבה עבד, עשתה עליו רושם כביר ושינתה את מסלול חייו והקריירה המקצועית שלו. היא הפכה אותו מפסיכולוג רגיל...ל'פסיכונאוט' – 'אסטרונאוט של החלל הפנימי' או בפשטות, מיסטיקן! 

אחרי החוויה המהממת הזאת, כבר לא הייתה שום דרך חזרה לתמימות הראשונית. לדידו, נפתרה התעלומה שטרדה אותו; השיטה הפסיכואנליטית לא מצליחה לרפא כהלכה את חולי הנפש מסיבה פשוטה, שכבר חשבנו עליה –היא לא באמת מבינה את... נפש האדם! רחוק מזה! 

גרוף מזכיר לנו איך התחוללה המהפכה בחייו בפתיחתו של כל ספר שכתב: "ההתנסות הראשונה שלי בל.ס.ד, שאני עומד לספר עליה, הייתה ללא ספק החוויה החשובה והמשפיעה ביותר בחיי. למרות שזה נמשך רק כמה שעות – והחלק המשמעותי ביותר שלה רק כעשר דקות – היא שלחה אותי במסלול מקצועי שונה לחלוטין מזה שלמדתי והוכשרתי אליו. היא סימנה לי מסלול חדש, שאני עוקב אחריו בתשוקה רבה ובנחישות עד עצם היום הזה. היא גם עוררה אצלי תהליך של שינוי אישי עמוק והתעוררות רוחנית.

היום, כמעט חמישים שנה לאחר מכן, אני מסתכל על החוויה הזאת כעל חניכה הדומה לזו שהוצעה למשתתפים בטקס מיסטריה עתיק."

סטניסלב גרוף והמורה הרוחני שלו, אלברט הופמן, שזיקק לראשונה את הל.ס.ד מזן של פטריות הגדלות על 'החיטה המשוגעת'. הפעם, המורה הזה לא עשה כלום חוץ מאשר לחלק לו כמה כמוסות מן החומר המדהים ולשגר אותו לחלל הכוכבים כמו היה... חלק בלתי נפרד מהתודעה הקוסמית. כפי שרואים, שני אלו לא צריכים כלל לדבר אחד עם השני. הם מבינים הכל מן... ההסתכלות.

דרך אגב, למי שחושש שנטילת סמים עלולה לקצר את ימיו, התמונה הזאת תוכיח לו, שאין להשערה הזו כל יסוד; אלברט הופמן הלך לעולמו בגיל... 102! גרוף, שנולד בצ'כיה בשנת 1931 , הוא כעת חיה בן 87 ונראה מצוין לגילו. האם זה אומר שמי שלוקח סמים מאריך את תוחלת חייו? את זאת, לא אמרתי. לצערי, יש לי דוגמה נגדית לא נעימה, טרנס מק'נה, שאותו כיניתי 'הפסיכונאוט הגדול מכולם', שהלך לעולמו החזיוני בגיל 53 מגידול במוח. אולי זה עניין גנטי ולא קשור כלל לסמים, לך תדע.

בעקבות החוויה הבלתי נשכחת הזאת, גרוף הבין שפרויד הצליח למפות רק חלק קטן מן הנפש האנושית. הל.ס.ד גילה לו, שפרויד בכל גאוניותו לא התרחק הרבה מן החוף. אך מעבר לאופק קיימות יבשות מופלאות רבות, שפרויד לא ידע עליהן דבר או שהתכחש לקיומן. הסיבה העיקרית לכך הייתה שהוא אימץ את ההשקפה המכאנית החומרנית של מדעי הטבע, ולא שם לב, שאפילו הפיסיקה הרגילה שינתה כיוון עם הופעתה של תורת היחסות, ויותר מזה, התורה הקוונטית. למרבה המבוכה, הפסיכולוגיה הרגילה ממשיכה לאמץ עד היום את הפיסיקה הניוטונית הישנה וניצמדת בנוקשות נוירוטית להשקפת העולם החומרנית, שכבר הופרכה על ידי הפיסיקה החדשה. באופן מעניין, האנשים הכי פתוחים וגמישים כלפי הנסתר, הם היום דוקא... הפיזיקאים. למעשה, אם יש תחום שיכול להתחרות בהצלחה במדע הבדיוני זהו מדע הפיסיקה הרגיל. הפיזיקאי המודרני, שבהיותו ילד קבל השראה רבה מסיפורי המדע הבדיוני, אינו חושש לשער בדעתו ששה רעיונות מוזרים לפני ארוחת הבוקר כמו אליס בארץ הפלאות, כדי להסביר את הממצאים המביכים שבהם הוא נתקל במעבדה. הפתיחות השכלית הזאת היא בהחלט מעוררת התפעלות. 

למרבה התמהון, הפסיכולוגים הרגילים ממשיכים לדבוק בגרסת המציאות המיושנת המציירת לנו עולם חומרי, מכאני, ולא שמעו כלל ששעון הקוקיה הישן של ניוטון הפך בינתיים לפונקציית גל המצויה בסופר-פוזיציה – המימד של כל האפשרויות, והיא זקוקה לתודעה כדי להפוך לחומר מוחשי. אם הפיזיקאים החדשים אינם חוששים לדבר על היקום כעל הולוגרמה קוסמית או להודות שיש צורך בתודעה כדי להפיק מציאות פיסית, מדוע הפסיכולוגים חוששים לאמץ מחדש את המרחב הנפלא שנפתח להם לחקירה עצמית? אולי התשובה לכך היא, שפסיכולוגים לא לומדים פיסיקה חדישה מאותה סיבה שהם לא מתחתנים – הם עוד תקועים עם האמא שלהם.

גרופ ממשיך ומספר לנו מה עבר עליו באותן שעות שהיה נתון להשפעה הפסיכודלית של הל.ס.ד:

 "התחלתי להרגיש את ההשפעות של הל.ס.ד בערך ארבעים וחמש דקות לאחר הבליעה. בתחילה, היתה זו תחושה של חולשה קלה, סחרחורת ובחילה. אזי, הסימפטומים האלה נעלמו והתחלפו בתצוגה פנטסטית של חזיונות גיאומטריים מופשטים, ססגוניים, שנגולו לעיני במהירות כמו בקליידוסקופ. כמה מהם דמו לחלונות ויטראז' מרהיבים בקתדרלות גותיות מימי הביניים, אחרים דמו לערבסקות במסגדים מוסלמים. כדי לתאר את האופי המופלא של חזיונות אלה, עלי להשוותם לקסם של סיפורי אלף לילה ולילה וליופי האדריכלי המהמם של אלהמברה וקסנדו האגדית. בזמנו, היו אלה האסוציאציות היחידות שהייתי מסוגל לחשוב עליהן. כיום, אני מאמין שנפשי הצליחה איכשהו להפיק מערך פראי של תמונות פרקטליות, הדומה לייצוגים גרפיים של משוואות לא-ליניאריות שניתן לייצר במחשבים מודרניים.

ככל שההחוויה נמשכה, ההתפעלות האסתטית התחלפה בהתמודדות עם מעמקיה הלא מודעים של נפשי. קשה למצוא מילים לתאר את האיכות המשכרת של רגשות, חזיונות, ותובנות מאירות עיניים לגבי חיי וקיומי באופן כללי. זה היה כל כך עמוק ופולח, עד שהטיל צל מאיים על התעניינותי הקודמת בפסיכואנליזה הפרוידיאנית. התקשיתי להאמין כמה למדתי באותן שעות ספורות. האיכות האסתטית המרהיבה והעושר של תובנות פסיכולוגיות היו מספיקים, כשלעצמם, כדי להפוך את המפגש הראשון שלי עם הל.ס.ד לחוויה בלתי נשכחת באמת."

ובכן, הסם הזה, שבלעת בכמות כמעט אפסית, מסוגל לחולל במוחך חזיונות גיאומטריים–פרקטלים צבעוניים, נהדרים, שחשבת שרק מחשב מסוגל להפיק. יש להם איכות אסתטית נפלאה, ויותר מזה, הם נוסכי קסם. קשה לומר האם הקסם הזה מתעורר לנוכח הציורים המרהיבים או שהוא היה קיים לפניהם. דומה, יש משהו קסום בכל מה שאתה רואה, מעין מימד עומק שהיה עד כה נסתר, שאי אפשר להגדירו שכלית, אך הוא נוכח לחוויה הבלתי אמצעית בעוצמה מפתיעה. אולי ככה הגבת בילדותך המוקדמת למציאות – במעין פליאה והתפעלות פשוטה מכל מה שנתפס בחושיך. העולם היה קסום בעצם היותו. כלדבר היה חי ומעורר השתאות.