אמנות הברוט

החלטתי לצאת למסע. לא מסע תיירותי, לא ספארי אנתרופולוגי שבו אני, החוקר הנאור, מביט ב"ילידים" המוזרים דרך משקפת בטוחה. לא. החלטתי לצאת למסע צלילה. רציתי לצלול אל תוך הנשמות הללו, לשחות בזרמים התת-קרקעיים של התודעה שלהם, לגעת במקורות היצירה שלהם. רציתי לפגוש את אדולף וולפלי, הקיסר הכלוא של יקום פרטי; את הנרי דארג'ר, השרת הביישן שניהל מלחמות עולם בחדרו הקטן; את פרדינן שבאל, הדוור שבנה ארמון מאבנים שמצא בדרך. רציתי לדבר איתם, חיים או מתים, להקשיב לסיפוריהם, לא דרך הפילטר של פסיכיאטרים או מבקרי אמנות, אלא ישירות מהמקור. רציתי להיות להם לפה, להיות הדובר שלהם, כי הבנתי שהם לא "מאותגרים" בדיבור, הם פשוט מדברים שפה אחרת. שפה של סמלים טהורים, של צורות ראשוניות, של חומרים מהזבל שהפכו לאוצרות. ספר זה הוא יומן המסע הזה. הוא ניסיון מבולגן, לא-ליניארי, סובייקטיבי לחלוטין, בדיוק כמו האמנות שהוא מתאר, להבין את התופעה המופלאה הזאת שנקראת "אמנות ברוט" או "אמנות אאוטסיידרים". זהו ניסיון לפענח את הקוד הגנטי של הדמיון האנושי במצבו הפראי ביותר. זהו מסע אל השוליים, כי רק בשוליים, שם החוקים מתרופפים והסדר מתפורר, אפשר למצוא את האמת.

• קטגוריה: אוטוביוגרפיות חלופיות