היום שבו האנדרואיד שלנו יהיה מצויד בשבב רגש ומודעות עצמית עדיין רחוק. אך היום שבו בינה מלאכותית תהיה מסוגלת לעמוד במבחן טיורינג ולהוליך אותנו שולל על ידי אסימולציה משוכללת של תבונה, רגש ומודעות אנושית, הוא ממש מעבר לפינה. אנו נפתח כלפי האנדרואיד או האנדרואידית שלנו רגשות מורכבים כפי שאנו עושים זאת כמעט כלפי כל דבר בחיינו. בכל מקרה, אפילו לא מדובר ביותר מאשר צעצוע מכאני מתוחכם, מרגע שהוא קיבל סוג של אישיות וחיים היחודיים לו, ההתנהגות שלנו כלפיו תשקף אותנו לטוב ולרע במידת חשיפה מביכה. הפחד והחזון, השנאה והאהבה, הסקס והאלימות שלנו אולי לא ישפיעו עליו כלל, אבל הם ישתקפו מבבואתו כמו מתוך אספקרליה בהירה. 245 עמ'
אנו עומדים להפוך להיות הבוראים לצורת חיים חדשה – האינטליגנציה המלאכותית. וכמו הבורא הקדום שלנו גם אנו נעמוד בפני דילמות קשות: באיזו מידה היצירה שלנו תגשים את חלומותינו או תפנה נגדנו? האם בעזרתה נאיץ את האבולוציה שלנו או נשמיד את עצמנו?
במאה העשרים התחוללו בזו אחר זו מהפכות מדעיות רבות, ששינו לעד את פני כדור הארץ ואת מצבו של המין האנושי. בפיסיקה פוענח סודו של האטום, יחידת היסוד של החומר, בעקבות תורת היחסות של אינשטיין ותורת הקוונטים. הדבר הוליד את עידן האלקטרוניקה, את האנרגיה האטומית וגם את האימה מפני קץ העולם במלחמה גרעינית.
במקביל, התחלנו לפצח את מבנה התא, יחידת היסוד של הביולוגיה, ואת הסוד הכי שמור שלו, הצופן הגנטי. המידע החדש שינה לעד את פני הרפואה. הצלחנו להדביר כמעט כליל מספר מגפות נוראות, קטלניות, שפעם עמדנו בפניהן חסרי אונים, הארכנו את תוחלת החיים שלנו כמעט כפליים, שפרנו לאין ערוך את סיכוייו של תינוק להישאר בחיים ותוך כדי כך חוללנו התפוצצות אוכלוסין שכמוה לא היתה.
היום המין האנושי מונה מעל שבעה מיליארד בני אדם, עומד על סף הפריצה אל חלל הכוכבים והוא מחדש ביום אחד מה שהיסטוריה האנושית לא חידשה במשך אלפי שנים. האבולוציה התרבותית שלנו החלה להיכנס לקצב מואץ, שהוא מרגש ומפחיד כאחד.
המהפכה הגדולה מכולן, שכל המהפכות האחרות נעשו תלויות בה לחלוטין, היא 'מהפכת המידע' שהיא עצמה פועל יוצא של המצאת המחשב. המחשב שינה את חיינו מן הקצה אל הקצה, לא רק בנוגע לקצב ההתפתחות שלנו אלא גם בנוגע לתפיסת המציאות שלנו. יתר על כן, היום אנו נאלצים לבחון מחדש את מושגינו הבסיסיים ביותר לגבי ה'אנושיות' שלנו.
בלעדי המחשב לא היינו יוצאים לחלל, לא היינו מסוגלים לנהל את התעשיה, הכלכלה והפוליטיקה שלנו ומעל הכל, לא היינו מסוגלים לפתח את ה'מוח הגלובלי'; רשת המידע העולמית – האינטרנט, המשמשת מעין 'מוח על', פלנטרי, של המין האנושי. במקום אקסונים וסינפסות המוח הפלנטרי מורכב מסיבים אופטיים ושרתים. התקשורת המיידית שהרשת 'העצבית' הזו מאפשרת משנה את כל דפוסי החיים הקודמים שלנו במהירות מסחררת.
המחשב אינו המצאה לגמרי חדשה אלא רק שיאו של תהליך מיכון עתיק, שהפך כבר את האדם הקדמון ל'אדם הטכנולוגי'. הרעיון הבסיסי עתיק יומין ואפשר לנסח אותו במשפט אחד, "למה לך להתאמץ, כאשר אתה יכול לתת למישהו אחר לעשות את העבודה השחורה בשבילך?". זה התחיל בעבדות ונגמר בהמצאת 'המכונה'. גברים היו רגילים להטיל את עבודות הבית וגידול הילדים על הנשים והעבדים. במקביל, הם חיפשו אנשים חכמים מהם, כביכול, לחשוב בשבילם.
כן, רבותי, גם חשיבה מורגשת לא פעם כעבודה שחורה. להבין את המציאות, להבין את עצמך, לערוך החלטות הרות גורל, כל זה היה למעמסה כבדה מדי על המוח האנושי הרופס. אנשים האמינו שאת מלאכת החשיבה המפרכת יש להפקיד בידי מישהו נבון ונאמן כמו כהן, נביא או מלך. הכי טוב זה כאשר אלהים חושב ומחליט בשבילך מה נכון ומה לא נכון.
אפשר בהחלט לומר שאנשים התייחסו בעבר לאלהים בתור אינטליגנציה עליונה, שהיא על אנושית, ומן הסתם, יודעת הכל. כפי שנראה בהמשך הספר, הדעה הזו שכיחה עד היום והיא מזהה את האינטליגנציה המלאכותית של 'המכונות החושבות' עם אינטליגנציה עליונה כלשהי, על אנושית, שאנו חווים כלפיה את אותה אמביוולנטיות שפעם חווינו כלפי אלהים – אמונה בכח עליון יחד עם ספקות רציניים ביחס לחסדו ולא פעם גם לשפיותו של הכח הזה.
קשה להודות בכך, אך כפי שנוכחנו לדעת, המוח האנושי לא החל את דרכו כילד פלא מחונן של עולם הטבע. קשה לכנות בשם 'גאון' מישהו שנשאר תקוע מאה וחמישים אלף שנים בטכנולוגיה של השחזת אבנים. לקח ל'הומו פאבר' שלנו – 'האדם היוצר', עשרות אלפי שנים כדי לשכלל מעט את כלי האבן שלו ולהגיע בשן ועין לתקופת הברונזה והברזל. אך ככל שהכלים השתכללו גם קצב הלימוד עצמו נעשה מואץ יותר. האדם יוצר כלים, שמאפשרים לו ליצור כלים משוכללים יותר, וכן הלאה, בלולאה נהדרת של האצה מעריכית. הצב, בתהליך איטי להחריד, החל להתקרב, באופן מסתורי משהו, אל מהירות התנועה של אכילס. וזאת, בלי כל קשר לפרדוקסים של זנון.
מה קרה לצב שלנו? האם נעשה לו נס כמו לפורסט גאמפ או שהוא עבר מוטציה נדירה אחרי שחצה שדה של פסולת רדיואקטיבית, שהפכה אותו לפלאש?
לא בדיוק. בעוד אכילס ממשיך להפעיל בעקשנות אווילית את שריריו, הצב שלנו החל לאמץ את מוחו. הוא המציא את הגלגל ואחר כך את מנוע הקיטור. הרעיון המבריק הבא שלו היה איך לרתום את 'האנרגיה הויטלית' ל'מנוע החשמלי' ולבסוף הוא הבין איך לנצל את האנרגיה האטומית כדי להפעיל 'רולר בליידס' במהירות מגוחכת.
נכון, זה לא היה חוקי אבל לפני 2500 שנה אף אחד לא הבין מה עשה ולכן אף אחד לא פסל אותו מלקחת את זר הדפנה. הם אמרו באנחה כבדה, שהאלים היו לצידו. באותו לילה, אכילס מר הנפש, השיכור כלוט, החליט להציל את כבודו האבוד בכך שיכבוש את טרויה לבדו.
מרגע שהמצאנו 'מכונה חושבת', שיכולה לערוך את עבודת החישובים המפרכת, שהמוח האנושי נאלץ לעשות לפני כן בעצמו, היצירתיות שלנו עלתה פלאים. בתחילה זו היתה רק חשבוניה פרימיטיבית, מכאנית, מהסוג שהיה לסינים. עם גילוי החשמל והפיכת המחשבון למכונה אלקטרונית, היא שיפרה ביצועים לאין היכר, וככל שהשתכללה היא החלה להפוך לשלוחה של המוח האנושי – ממש כפי שהמנוף של אריכמדס הפך לשלוחה של היד, הגלגל העתיק שלוחה של הרגל, המיקרוסקופ והטלסקופ לשלוחה של העין, וכן הלאה.
הכלים שאנו יוצרים 'מתמזגים' בהדרגה עם הגוף והמוח שלנו. הטכנולוגיה שלנו מגדילה את כוחותינו לאין שיעור מעוצמתם המקורית, הטבעית. אנו נעשים אדוני הטבע כאשר אנו מבינים את האנרגיות שלו, את חוקיו ומוצאים דרך לרתום אותם לשירותנו.
האדם הנבון, החושב, אינו בהכרח פילוסוף המהגהג על החיים. ככלות הכל, הוא רוצה לחיות בפועל ממש; לצורך זה הוא חושב איך להמציא את הכלים המתאימים שיאפשרו לו להוציא את תשוקת החיים שלו לפועל – הכלים שיסייעו לו לחיות חיים נוחים, עשירים, יצירתיים ומאושרים יותר.
החידה הקשה ביותר, המסכמת את כל האחרות: מה יקרה באותו יום שהבינה המלאכותית תגיע למודעות עצמית ותתחיל להשתאות על סוד עצמה? לאיזה נתיב היא תחליט לפנות? האם תשאר נאמנה לבוראה או תחליט שהיא נעלה עליו מכל בחינה ותמרוד בו?