לי נראה, מאז איבד האדם המודרני את אלוהיו ואת נשמתו, הוא תר אחריהם בכל מקום אפשרי. יש כאלו שהפכו את המדע לדת החדשה שלהם ויש כאלו שמצאו אותה במאגיה העתיקה, בשאמניזם או בפאגניות החדשה. אחרים, מוכשרים ורבי תושיה, יצרו דת חדשה. העב"מולוגיה היא דת לכל דבר, שהיום יש לה חסידים רבים ברחבי העולם. הם מחכים לשובם של האלים שלהם כפי שנוצרים רבים מחכים לשובו של ישו ואנו היהודים מחכים למשיח. הארכיאולוגיה האסורה מדברת על שפע עצום של ממצאים המוכיחים לדעת החוקר האמיץ את עובדת ביקורם של החוצנים בכדור הארץ. בדרך כלל, מדובר במבנים עתיקים שקשה לעלות על הדעת כיצד הוקמו ללא סיוע של טכנולוגיה משוכללת, מפות שנוצרו לפני מאות שנים שדומות במידה מפתיעה למפות מודרניות של כדור הארץ שנעשו בעזרת... צילומים מגובה של אלפי ק"מ בחלל, מידע אסטרונומי קדום, מדעי ביסודו, המפגין דיוק מפתיע שאי אפשר להסביר את מציאותו בידי אנשים שטכניקות הציפיה שלהם בחלל היו כה פרימיטיביות, וכיוצא. זאת ועוד, כמעט כל המיתולוגיות והדתות מספרות על ביקורם של אלים מן השמיים, על בני כלאים של אלים ובני אדם שיצרו נפילים וגיבורי על למיניהם. האם לא מדובר על הנדסה גנטית, הפרייה מלאכותית וניסויים בשיבוח הגזע האנושי? אכן, כך. אתם אמרתם.
בתמונה זו אנו רואים את האל ההודי המוכר והחביב, שיווה, כשהוא משודרג לסייבורג עטיר טכנולוגיה. אולי זה מופרך מיסודו לשכל, אך לחוקר תרבות ומיתולוגיה יש כאן אמת כלשהי, שחשוב להצביע עליה כדי להבין את המתחולל בנפש האדם על סף המאה ה-21.
המיסטיקה והמאגיה העתיקה מתאחדות בדמיוננו עם הטכנולוגיה המשוכללת. אנו חולמים על חזון טרנס-הומני עתידי יחד עם משיכה מסתורית לעבר המיתולוגי. כך נוצרת מיתולוגיה חדשה, שחציה מאגיה וקסם, וחציה טכנולוגיה – המיתולוגיה של העידן החדש.
למעשה, הגבול ביניהן נעשה לנו מטושטש מאז הכריז סופר המדע הבדיוני ארתור ס. קלארק, שמאגיה היא בפשטות טכנולוגיה שלא מוכרת לנו. לאמור, מדובר בחוקי טבע רגילים שאנו לומדים לגייס לשירותנו באמצעות יצירת כלים מתאימים. ברמה אחת, הפער בין עצם גדולה של חיה לחללית הוא עצום, אך הוא כלא נחשב ברמה העקרונית – החללית בדיוק כמו העצם הם פשוט 'כלים' לשימוש האדם. אי אפשר להפריד את הבינה האנושית מן הכושר שלה ליצור לעצמה 'כלים' שיגבירו את עוצמתה, יעזרו לה לעצב את עצמה ולשלוט בסביבתה.
לי נראה, שהערפול המושגי בין 'המרכבה הפנימית' – הפעלה של הפוטנציאל הרוחני המקורי שלנו, לבין 'המרכבה החיצונית' – כוחות שאנו רוכשים באמצעות טכנולוגיה משוכללת, הוא חלק מן המורשת התרבותית שלנו מאז ימי המדע היווני העתיק ומוסיף למבוכה הקיומית של העידן הנוכחי. תכופות, הערפול הזה בין החיצוני לפנימי מקשה שלא לצורך על האיזון שלנו בעולם.
החזון שלי הוא למצוא הרמוניה בין הטפוח של העוצמה החיצונית המדעית לבין הטיפוח של נשמתנו. לא מדובר באיזו הרכבה מכאנית חיצונית הבאה לשרת את ההישרדות שלנו אלא בשימוש אינטליגנטי הנעשה בטכנולוגיה כדי לשחרר את האדם מצרכי ההישרדות כך שיכול להגשים את הפוטנציאל הרוחני שלו במלואו.
אני לא רוצה ששיווה יהפוך לסייבורג כפי שאני לא רוצה להפוך לסייבורג בעצמי. לדידי, התמונה הזו היא ביטוי לצורך עמוק הקיים באדם לאחד את שני הממדים, הרוחני והטכנולוגי, כמו גם הנטייה לעשות זאת בצורה אינפנטילית והרסנית. הכשלון לגשר כהלכה על הפער שבין המדע לרוחניות עדיין מהווה רכיב מרכזי במבוכה הקיומית של האדם המודרני, גם אם לא היחידי.
המאה העשרים חוותה סדרה של זעזועים יוצאים מן הכלל בעוצמתם – שתי מלחמות עולם איומות, שתי פצצות אטום שהוטלו על שתי ערים גדולות, צפופות אוכלוסין, שואה אחת, שמחקה שליש של העם היהודי, המהפכה הקומוניסטית שהולידה מספר משטרי רודנות מן העריצים ביותר שהכירה ההיסטוריה – בעיקר, רוסיה וסין, ששלחו אל המוות עשרות מליונים מאזרחיהם, וכיוצא באלה זוועות, מעשי ידי המין האנושי להתפאר.
במקביל, פצחנו את סודות האטום והגנום האנושי, יצאנו לחלל, המצאנו את המחשב ואת רשת האינטרנט, הארכנו את תוחלת החיים בעשרות שנים, הבסנו כמה מגפות כגון הדבר השחור, השחפת והעגבת, מצאנו את עצמנו ביקום מסעיר בגודלו, שכמוהו לא פיללנו, וכמעט בלא משים יצרנו את התרבות הפלנטרית הראשונה בתולדותינו כאשר אנו מכפילים את האוכלוסיה שלנו תוך כ-150 שנים ב-500%. לפחות, כך מספרת לנו ההיסטוריה הרגילה, זו הנלמדת בבתי הספר שלנו.
פריחתו של המדע הרגיל הביאה במקביל להיווצרתו של ג'אנר ספרותי חדש שהגיח לאוויר העולם בשנים ספורות כמו יער גשם טרופי – המדע הבדיוני. העולם הוצף לפתע בשפע עוצר נשימה של סיפורים פנטסטיים. התקופה הזו ידועה כ'עידן הפאלפ' – על שם הנייר הזול שעליו הודפסו השבועונים והספרונים של המדע הבדיוני. כאן גם היה ערס הולדתו של ה'קומיקס' שמקרבו הגיחו גיבורי על למאות ואלפים כמו מתוך קרע בין-ממדי;
דומה, חותם מאגי כלשהו שחסם עד כה את המעבר החופשי שבין הריאלי לפנטסטי הוסר לבסוף וכל גיבורי המיתולוגיה הישנים הופיעו בדמות חדשה, היפה לעידן המודרני משופע הדאג'טים. כל מה שהקדמונים השיגו באמצעות לחשי קסם, השבעות וזימון אלים ושדים, השיגו האחרונים באמצעות הטכנולוגיה העתידנית שלהם.
התגלית של אדווין האבל, שגודל היקום עולה לאין שיעור על הגודל שחשבנו קודם לכן, שהוא מלא במיליארדי גלקסיות, שמשך קיומו נאמד גם הוא במיליארדי שנים, עוררה את הדימיון בצורה כפיתיית. אם היקום מונח שם פתוח ומזמין, עלינו לעשות הכל כדי לתור אותו מקצה לקצה. אם החלל הוא 'הגבול האחרון', אנו חייבים מיד לטוס לשם במהירות על-חלל 9 – מקום שבו לא דרכה עדיין רגל אנוש ולתעד עבור המדע את מה שנמצא שם.
אמנם, יש לנו בעיה מדעית קטנה – מדובר במרחקים עצומים הנאמדים במליוני שנות אור. אך האם יש בעיה שאין הדמיון הפורה והיצירתי מסוגל לפתור בהינד עפעף? האמת צריכה להאמר בפה מלא: אין בעיה שהדמיון אינו מסוגל לפתור תיכף ומיד... בצורה פנטסטית נטולת מעצורים ועכבות.
וכי מה הבעיה ליצור, לדוגמה, 'שערי כוכבים', שיביאו אותנו לכל כוכב שאנו רוצים? ואם אפילו הדמיון חש כאן מבוכה קלה לעשות זאת, הוא מיד פתר לעצמו את התעלומה: כל מה שאתה לא יודע לעשות, תן ל'קדמונים' לעשות במקומך. וכך, הופיעה בסדרה 'סטארגייט' רשת בין גלקטית ענפה של 'שערי כוכבים' שנוצרה על ידי תרבות קדומה לפני מליוני שנים, שאנו יכולים להשתמש בה בחופשיות בקצת ידע ארכיאולוגי ותושיה מדעית. כה לחי. מכאן ואילך, אפשר להגיע לאלפי פלנטות בקצה השני של היקום... בדקות ספורות.
במקביל להופעתו של 'המדע הבדיוני' נולדו כמה ז'אנרים נוספים, החולקים באותו טשטוש וערפול בין המדעי לרוחני ובין העובדתי לפנטסטי, שיחד מהווים את ספרות 'העידן החדש'.
תחילה, הרעיון שאלי המיתולוגיה של המין האנושי לא היו התגלמויות של עוצמות ארכיטיפיות או נסיונות פסבדו-מדעיים כושלים להסביר את טבע היקום באמצעות הדמיון החופשי אלא... חוצנים מפלנטות אחרות. ספרו של אריך פון דניקן, 'מרכבות האלים' חולל כמעט מיד עם צאתו לאור מהומה רבתי. קמו לו מתנגדים חריפים כמו גם חסידים שקבלו ממנו השראה ליצור תחום חקירה חדשה המכונה היום בשם 'ארכיאולוגיה אסורה'.
כותרת המשנה לספרו של דניקן היא 'מצפונות העתיד אל מסתרי העבר' והוא אכן קישר בצורה מקורית את הטכנולוגיה המשוערת של החוצנים המאפשרת להם מסעות בחלל עם ממצאים ארכיאולוגיים שמהם הוסקו מסקנות החורגות הרחק מאלו המקובלות על הממסד המדעי.
בספרו, דונקן מרבה לעלות שאלות וגם עונה עליהן בתושיה רבה, שיש הרואים בה... נוכלות לשמה. לדוגמה, האם האלים היו אסטרונאוטים שהגיעו לכדור הארץ בחלליות לפני אלפי שנים?
התשובה על כך פשוטה. אכן, כך. האלים שלנו, אבות התרבות האנושית, היו חוצנים שהגיעו אלינו מן הכוכבים, כפי שמספרות על כך אגדות רבות. הם העניקו לנו בחסדם את הידע הבסיסי שהיה נחוץ לנו כדי להקים את התרבויות הקדומות כגון, השומרית, המצרית, והדרום אמריקאית, שמהן התפתחו כל התרבויות האחרות.
ושאלה נוספת, עטירת השלכות: האם התיאור ביחזקאל פרק א' מכיל נחיתת חללית ויציאת אסטרונאוטים ממנה?
התשובה על כך פשוטה למבין מדעתו. אכן, כך. המרכבה שראה יחזקאל הייתה למעשה חללית. לא מדובר כלל בחזון נבואי אלא במראה של ממש, שהיה לצופה הנבער מעין התגלות שמיימית. דונקן המפונטס פתח את הסכר למבול של הסברים מדעיים לכאורה של כל מיני תופעות שעד כה נתפסו כרוחניות במהותן.
אומרים שאם יש לאדם פטיש בידו הוא מיד יראה כל דבר בדמותו של... מסמר. אם כל מה שאתה מקבל כבעל תוקף וממשות הוא ידע מדעי, אתה מיד תפרש כל דבר בצורה מדעית. זה מגיע לדברים מגוחכים וחיבור אינפנטילי של מין בשאינו מינו, ללא שום נקיפות מצפון, כיד הדמיון הטובה על החוקר.
דוגמה אחרת, הקרובה לפירוש המרכבה של יחזקאל. האם דיבר משה עם האלהים ועם העם באמצעות מערכת רמקולים? התשובה כמדומני, ברורה לכל בר דעת. ודאי. וכי איך תוכל לדבר אל עם שלם שלא באמצעות רמקולים? וכן הלאה, החל בטשטוש מושגי וכלה בטשטוש מוחי כללי. בינתיים, פה ושם, עלו גם שאלות מרתקות באמת שהתשובה עליהן אינה קלה.
כאשר נוצר במאה השבע עשרה המודל של המציאות בדמות שעון קוקיה וכל דבר הוסבר בצורה מכאנית, כמעט שלא היה מנוס מרוח הזמן הזו. המודל הפיסיקלי אומץ ללא שום ביקורת גם לתחומי הביולוגיה והפסיכולוגיה. אנשים התחילו להגהג על הלב כעל משאבה פשוטה ועל המוח כעל שעון מרובה גלגלי שיניים. להזכירך, אדם עם פטיש רואה כל דבר כמסמר. כך היה וכך יהיה.
בעידן שלנו, שבו יצאנו לחלל והתחלנו לעסוק בהנדסה גנטית ואינטליגנציה מלאכותית, מן הנמנע שלא לפרש את כל כתבי הקודש שלנו מחדש. התיאוריה של דונקן זכתה להצלחה כה מסחררת רק בגלל שהזמן היה בשל לכך. כעת, כאשר אתה מעלה את האפשרות שסדום ועמורה נמחקו מעל פני האדמה על ידי פיצוץ אטומי ולא סתם 'אש מן השמיים', נדמה לך שהפעם באמת הבנת את מה שקרה שם.
הצלחת ספרו 'מרכבות האלים' דחפה את פון דונקן לחבר ספרים רבים נוספים באותה רוח. הספרים 'עקבות בחלל', 'אלים מן החלל החיצון', המשיכו לפתח את התיאוריה הכללית שלו שהמין האנושי זכה לביקורם של חוצנים בעודם ממשיכים לטשטש כל אבחנה שבין הרוחני למדעי.
לי נראה, מאז איבד האדם המודרני את אלוהיו ואת נשמתו, הוא תר אחריהם בכל מקום אפשרי. יש כאלו שהפכו את המדע לדת החדשה שלהם ויש כאלו שמצאו אותה במאגיה העתיקה, בשאמניזם או בפאגניות החדשה. אחרים, מוכשרים ורבי תושיה, יצרו דת חדשה. העב"מולוגיה היא דת לכל דבר שהיום יש לה חסידים רבים ברחבי העולם. הם מחכים לשובם של האלים שלהם כמו שנוצרים רבים מחכים לשובו של ישו ואנו היהודים מחכים למשיח.
הארכיאולוגיה האסורה מדברת על שפע עצום של ממצאים המוכיחים לדעת החוקר האמיץ את עובדת ביקורם של החוצנים בכדור הארץ. בדרך כלל, מדובר במבנים עתיקים שקשה לעלות על הדעת כיצד הוקמו ללא סיוע של טכנולוגיה משוכללת, מפות שנוצרו לפני מאות שנים שדומות במידה מפתיעה למפות מודרניות של כדור הארץ שנעשו בעזרת... צילומים מגובה של אלפי ק"מ בחלל, מידע אסטרונומי קדום, מדעי ביסודו, המפגין דיוק מפתיע שאי אפשר להסביר את מציאותו בידי אנשים שטכניקות הציפיה שלהם בחלל היו כה פרימיטיביות, וכיוצא.
זאת ועוד, כמעט כל המיתולוגיות והדתות מספרות על ביקורם של אלים מן השמיים, על בני כלאים של אלים ובני אדם שיצרו נפילים וגיבורי על למיניהם. האם לא מדובר על הנדסה גנטית, הפרייה מלאכותית וניסויים בשיבוח הגזע האנושי? אכן, כך. אתם אמרתם.