הקדמה

כח המחשבה על הגוף

1.

אנו יודעים שאפשר לשנות את התכנות הגנטי של הפרט. שינויים אלו בדנ"א מכונים מוטציות. המוטציות אמורות להתחולל כתוצאה מגורמים כגון פגמים בהעתקה מולקולרית של הגנים, קרינה רדיואקטיבית, זיהום כימי, מחלה נגיפית, וכיוצא. כיום אנו יודעים איך לבצע שינויים בדנ"א באמצעות טכנולוגיה מתקדמת של הנדסה גנטית. אך, האם אפשר להתערב בגנים שלנו באמצעות כח המחשבה? אם היה מתברר שהדבר אפשרי, זה היה מחולל שינוי מיידי מדהים בכל תפיסת המציאות שלנו – הן לגבי האבולוציה בכלל והן לגבי הפוטנציאל שלנו בפרט.

תארו לעצמכם, שאתם יכולים לשנות את הביולוגיה שלכם: את מבנה גופכם, מוחכם, תווי הפנים, הגובה, המשקל, וכן הלאה. אינכם זקוקים לניתוחים פלסטיים. אינכם זקוקים לטכנולוגיה חיצונית מתוחכמת. המחשבה הפשוטה, הממוקדת, יכולה לחולל בכם שינוי ברמה הפיסית הכי עמוקה, בצופן החיים הביולוגי עצמו. האם יש למחשבה כח כזה? ואם כן, כיצד ניתן להפעיל אותו?

כזכור, דרווין טען שהמוטציה היא מקרית. היא אינה מכוונת על ידי הרצון האישי וגם לא על ידי תוכנית אלוהית כלשהי, נתונה מראש. לעומתו, למארק טען שהפרט משנה את המערך התורשתי שלו על ידי הרצון. הרצון הוא כח היכול לשנות את הביולוגיה. כך, ג'ירפות הצמיחו צוואר גבוה במידה יוצאת דופן מתוך הרצון התמידי של דורות רבים להגיע לעלים העסיסיים שבצמרות העצים.

למעשה, למארק המשיך לפתח רעיון עתיק יומין שרווח בכל התרבויות הקדומות. המחשבה הקדומה לא הכירה בפער הבלתי ניתן לגישור בין החומר לרוח. לא היה פיצול בין גוף לנפש במידה שהצריכה דילוג מעורר פליאה. שינויי צורה בכח המחשבה היו דבר שגרתי בסיפורי המיתולוגיה והפולקלור בכל התרבויות העתיקות. בני אדם הפכו לחיות וחיות הפכו לבני אדם כמעשה של יומיום. תפיסת העולם היתה מאגית. בעולם מכושף הכל אפשרי והלב מוצא הנאה וריגוש לשמוע כיצד דבר מתמיר את צורתו ללא קושי באמצעות לחש קללה או ברכה.

דרווין חי אחרי שדקרט כבר חצה את האדם לשתי ישויות – שתי רשויות שמתחברות יחד בדרך פלא. פתאום, העובדה שאדם מרים ידו בכח הרצון הפכה תמוהה ביותר. איך רצון, דבר רוחני לגמרי, מסוגל לחולל שינוי בחומר של היד הפיסית, ולהרים אותה בכח מיקוד המחשבה, כמעט בלא משים? צעד נוסף והגענו לחומרנות שלדעתה לא זקוקה כלל לרוח, מעין "אלהות שמחוץ למכונה" – נשמה שנמצאת בתוך הגוף ומפעילה אותו כפי שנהג מפעיל מכונית. דרווין חשב שהוא יכול להראות איך "המכונה" הביולוגית פועלת על פי
עקרונות מכאניים לחלוטין בדומה לדרך שבה לאפלאס חשב להסביר איך פועלת "המכונה" הפלנטרית. כדי להסביר את מנגנון הפעולה של גוף פיסי או מערכת שמש אין צורך באלהים או בנשמה. די להבין את חוקי התנועה של ניוטון ואת חוקי הברירה הטבעית של דרווין.

אך אם נמצא שניתן להתערב ישירות בגנים על ידי מיקוד המחשבה, על ידי הדמיה יוצרת, על ידי כח רצון טהור, ללא כל התערבות מכאנית ישירה, הרי שבאחת נכרת כל הענף שעליו יושבת כיום הביולוגיה המודרנית.

2.

השפעה של המחשבה על הגוף אינה תופעה יוצאת דופן. אנו יודעים עד כמה דאגה או שמחה משפיעות על הגוף. אנו עשויים להסמיק מבושה, להזיע ממבוכה או לרעוד מפחד. די בהזיה ארוטית כדי ליצור פליטה, גם ללא כל מגע יד אדם. אך השפעה גנטית פירושה שאנו מחוללים שינוי יציב במבנה הגוף עצמו. שינוי שעשוי לעבור לדורות הבאים. מה צריך לחשוב כדי לחולל בתוכנו שינוי גנטי של ממש?

סיפור קדום מביא את המקרה שבו למלכה נולד ילד שחור-עור, למרות שהיא ובעלה היו לבנים. המלך היה מוכן להעניש את המלכה בחומרה שכן חשב שהיא בגדה בו עם כושי. המלכה הכחישה זאת בתוקף אך כמובן שאיש לא האמין לה.

למזלה, חכם החצר שבדק את החדר המלכותי מצא את הסיבה לצבעו המשונה של נסיך הכתר. על הקיר ממול למיטה היו תמונות ובהן מופיעים כושים. בזמן שתנתה אהבים הסתכלה המלכה בלא משים על התמונות. הדימוי של הכושיים נספג בהכרתה והשפיע על העובר בבטנה.
הגמרא ממליצה לאשה בהריון להתגורר בסביבה נעימה והרמונית, להתבונן בדברים יפים, כדי שהעובר יעוצב בצורה הנאה ביותר. רבי יוחנן, תנא שנודע לתהילה לא רק בחכמתו אלא גם ביופיו, היה נוהג ללכת לבתי מקוואות כדי שנשים החוזרות מן המקווה והולכות להתייחד עם בעליהן תושפענה מיופיו היוצא דופן ותלדנה ילדים יפים כמוהו.

פעם פגשתי מישהי שהיו לה עיניי תכלת בגוון מיוחד. היא ספרה לי שאמא שלה אהבה עיני תכלת והחליטה שלילדיה יהיו עיניים כאלו. אך לא לה ולא לבעלה היו עיניים בהירות. כל הדורות הקודמים במשפחות ההורים נולדו עם עינים כהות. לכן, במהלך כל הריון היא היתה מתבוננת שעות בירחוני נשים וסופגת את מראה עיניהן של דוגמניות כחולות עיניים. היא הצליחה בתעלול הקטן שלה, ממש כמו הג'ירפה של למארק. כל הילדים שלה נולדו עם עיניי תכלת בגוונים שונים.

ובכן, האם לאבולוציה של למארק יש על מה להתבסס? האם הרצון הוא כח פעיל בטבע והוא משפיע ישירות על התורשה? האם אשה יכולה לעצב את העובר שלה בכח ההסתכלות והכוונה לבדה? בקיצור, האם האדם יכול להתערב בגנטיקה שלו באופן ישיר באמצעות כח המחשבה והדמיון?

בספר "היקום ההולוגרפי" יש מספר עדויות מעוררות מחשבה על הכח של ההכרה לעצב את הגוף. למשל, אצל סכיזופרנים, אנשים בעלי אישיות מפוצלת, מתגלה שלכל אישיות יש גם תווי יחוד ביולוגיים. תת אישיות אחת יכולה להיות אלרגית לצמח מסוים שאישיות אחרת אינה רגישה אליו כלל. במעבר מאישיות אחת לשניה הגוף יכול לעבור שינוי עצום, אפילו בגובה ובמשקל. דומה, לכל אישיות יש גוף משלה, בעלת מאפיינים יחודיים.

כבר ארתור ג'אנוב, מייסד הפסיכולוגיה הפרימלית, דיבר על כך שטראומות יכולות ליצור שינויים גופניים. בדרך כלל, מדובר בחסימות נפשיות אשר יוצרות חסימה של הפוטנציאל הגופני. כל דיכוי נפשי משמעותי עשוי להתבטא בדיכוי הפוטנציאל הגנטי. אנשים עשויים שלא להתפתח לגובה. הם מפסיקים לגדול בגיל צעיר מדי. נשים נשארות עם חזה של ילדה כתוצאה מחסימה באנרגיה המינית שלהן, וכדומה. פורקן רגשי וטיהור החסימות עשוי לחולל שינויים פתאומיים בגוף, גם בגיל הרבה יותר מתקדם. דומה, הפוטנציאל הפיסי
שהשתחרר מהחסימה הרגשית שלו צומח לפתע ומנסה להשיג את מה שהחמיץ.

כמובן, שינויים פיסיים מסוג זה עדיין אינם מהווים שינוי גנטי של ממש. פוטנציאל חסום משתחרר ויוצר סדרה של שינויים שהיו אמורים לחול בגיל המתאים. יש כאן פשוט הגשמה של פוטנציאל גנטי ולא שינוי ממשי שלו. בכל אופן, השינוי הפיסי הוא גלוי לעין ואפשר להציגו כשינוי גנטי. אם גבר מוסיף לגובה שלו חמישה סנטימטר אחרי טיפול או שחזה של אשה מתמלא והופך חושני הרבה יותר רק מכיוון שהוסרה החסימה המינית, אפשר לראות בכך שינוי בתכנות הביולוגי. משמע, פוטנציאל גנטי מסוים עשוי להיחסם על ידי עכבה נפשית. אם מסירים את החסימה הפוטנציאל הזה עשוי לבוא לידי ביטוי ולהתגשם גם שלא בזמן הטבעי.

שינויים ביולוגיים מוחשיים כתוצאה מלחץ נפשי גבוה יכולים להתבטא דוקא בשיפור פיסי. כפי שיש כאלו שהפסיקו לגדול ונשארו נמוכים מכפי שהיו אמורים להיות, כך יש כאלו שהגיבו לאיום בצמיחה מואצת והגיעו לגובה רב ממה שהיו אמורים להגיע. סימן היכר ברור לאנשים שצמחו לגובה רב יותר מהגובה הגנטי שלהם יהיה לדוגמה, ראש שהוא קטן ביחס לגוף.